מצבות זיכרון והנצחה

בית העלמין הישן ברחוב יפו בחיפה סובל כבר עשרות שנים מהזנחה איומה ובנוסף ממעשי וונדליזם תקופתיים על ידי אלמונים אשר נכנסים לבית העלמין ומשחיטים את המקום.

לאחרונה הוחל פרויקט לשיקום בית העלמין הישן ברחוב יפו בחיפה. את הפרויקט הובילה שושנה ברייבר שאביה יוסף אלפסי תרם את המגרש עליו ממוקם כיום בית העלמין. הוא תרם את המקום לעיריית חיפה לפני כמאה שנה. מי שינהל את פרויקט השיפוץ והשיקום של בית העלמין הוא נדב פתאל בעל חברת גינות עדן המספקת שירותי טיפוח ושימור מצבות בבתי עלמין בישראל.

מי שיזמו את הפרויקט ביחד עם גברת שושנה שרייבר הם: יו"ר המועצה הדתית בחיפה אבי ויצמן ואבי נביא יו"ר העמותה שתוביל את פרויקט השיקום. אבי ויצמן הסביר כי בית העלמין הישן והעתיק בחיפה מוזנח כבר שנים רבות על אף טיפול אישי שלו בבית העלמין במשך 12 השנים האחרונות, הטיפול די שיטחי, לא מקיף ולא מספיק.
לאחר התגייסותם ובעקבות רצונם הטוב של גברת שרייבר ושיתוף הפעולה עם חברת גינות עדן, אבי ויצמן מקווה שפרויקט שיקום בית העלמין יחל בחודש הקרוב והטיפול השוטף בבית העלמין יהיה מקיף וכראוי לבית עלמין עתיק זה.

ובנימה אישית אני רוצה לומר – בית העלמין בחיפה אכן סובל מהזנחה קשה מאוד, אתם יכולים לצפות בתמונות מטה ולראות את המצב הקשה של בית העלמין שנמצא במצב זה כבר שנים ללא טיפול יסודי וראוי מצד הרשויות. בית העלמין נראה כמו ג'ונגל ללא אפשרות גישה למצבות הנפטרים, מצבות רבות שקעו ונסדקו, צמחייה שצמחה בצורה פראית ומכסה חלקות קברים שלמים, מחוסרי בית מוצאים לעצמם בית חם בתוך שטח בית העלמין ומתגוררים שם, שערי בית העלמין פרוצים ועוד.

בואו נקווה שאכן האנשים הטובים המוזכרים מעלה יצליחו להוביל את השינוי לשיקום בית העלמין בישן בחיפה.

תמונות בית העלמין הישן בחיפה

ברוב בתי העלמין בישראל מקצים חלקת קבורה המיועדת לקבורת ילדים, חלקות אלו הינן חלקות נפרדות מבית העלמין כיוון שהקונסטרוקציה של הקברים הינם קטנות יותר משאר החלקות בבתי העלמין המיועדות לנפטרים בוגרים יותר.

אין ספק שלראות חלקה כזאת זה אחד המראות הקשים, לחשוב על כל ההורים שאבדו את ילדיהם בגיל כל כך צעיר ובנסיבות טרגיות שונות.

לרוב חלקות הילדים בבתי עלמין מקבלות אופי וחזות שונה בכך שהמצבות מעוצבות באופן ייחודי יותר והמשפחות נוהגות לשים צעצועים, בובות, ציורים שהיו שייכים לילדים הקטנים.

בחברה קדישא תל אביב טוענים שלרוב משפחות הנפטרים של ילדים שנפטרו, נוהגות לעלות לחלקת הקבר בתדירות גבורה יותר אך ישנן גם משפחות אשר מעדיפות לנסות להתגבר עם האבל, מנסות לשכוח את המקרה או יותר נכון לא להיזכר וכחלק מכך גם לא מגיעות לחלקת הקבר.

עוד מספרים בחברה קדישא שלעיתים נשמעות קריאות ובקשות של משפחות לטיפול מיוחד בחלקות הילדים כמו הצבת ספסלים למשפחות, לתחום את החלקה בצורה מסוימת ועוד.

בבית העלמין ירקון מתקדמים בעבודות הקמת קברים בכוכים – קבורת סנהדרין.

בימים אלו ממש, ממשיכים במרץ לעבוד על הקמת המבנה שנראה מבחוץ כמו חומה לבית העלמין אך מבפנים רואים את המבנה שמיועד לקבורה בכוכים – קבורת סנהדרין שמשמעותה קבורה בתוך קיר. שמה של שיטת קבורה זו היא על שם הקברים שנחשפו בעבר בערים ברחבי הארץ ובעיקר בירושלים.

שיטת קבורה זו משמשת לניצול טוב יותר של הקרקעות לקבורה כיוון שבמקום לקבור בנאדם (קבורת שדה = קבורה רגילה) או שניים (קבורה משפחתית / זוגית = שני נפטרים באותו בור קבורה) באדמה, מקימים מבנה בגובה של עד 3 כוכי קבורה שבתוכו קוברים בקומות מספר נפטרים וללא רווחים למעברים בין מצבות הנפטרים. במקום מצבות סטנדרטיות בחלקות קברים, בשיטת קורה זו בונים לוח הנצחה / מצבת שיש שניצב על עדן חלון הקבר ועליו כותבים את שם הנפטר, תאריך פטירה וכו כמקובל.

יש לציין שגם עלויות הקמת מצבות למשפחות הנפטרים יורדת כי אין צורך במצבות עשויות אבן או שיש גדולות אלא רק לוחית דקה לסתימת פתח הקבר (מעניין מה חושבים על שיטת קבורה זו קבלני מצבות בישראל…).

קבורה זו נועדה לפתור את מצוקת הקבורה הקיימת במדינת ישראל, קבורה זו קיימת גם בבתי עלמין אחרים בישראל: בבית עלמין קרית שאול הוקדם לפני כשנתיים מבנה גדול אשר משמש לקבורה רוויה, בית עלמין תל רגב ועוד.

רן מצא לעצמו שטח פרסום חינם באחד מבתי העלמין בירושלים על חומה בבית עלמין – חבר שלח לי את התמונה והסב את תשומת ליבי לפרסום שמאוד הפתיע אותי כי חברות קדישא השונות אוסרות בכל תוקף על פרסום בבתי עלמין אשר הן מנהלות.

אבל רן היקר הצליח לעשות זאת ולכן החלטתי לתת לו במה וגם "פרסום חינם" בבלוג כאן על כך שהצליח לחצות את איסור חברה קדישא.

לידיעתכם – לכל המעוניין:
רן מנקה מצבות ברמה גבוהה.
רן עושה הברקה ופוליש למצבות.
רן מדליק נרות נשמה במשך חודש שלם.

והעבודה מתבצעת על ידי יהודי יראי שמיים בלבד.

בריאות אושר ופרנסה לרן היקר (-:

רכב העברת נפטרים לקבורה של חברה קדישא הוא רכב מיוחד אשר מאחורי מושב הנהג יש מקום לאלונקת / מיטת נפטר (כמו ברכב מסוג אמבולנס שבו ניתן להכניס מיטת חולה).
נהגי חברה קדישא אשר נוהגים ברכב הינם נהגים מוסמכים אשר עוברים הכשרה לנהוג בכלי רכב בטחון מסוג אמבולנס ונהיגת חירום על פי תקנים של משרד התחבורה ומשרד הבריאות.

הרכב צולם בחניון חברה קדישא תל אביב יפו והמחוז, ברחוב מוהליבר 33 תל אביב.
ותודה רבה לשומר החניון על שיתוף הפעולה ועל כך שפתח לי את השער לצלם את הרכב (-:

בברכה שנמשיך לראות את הרכב לא בפעולה,

גלעד

תהיתי האם אתר חברה קדישא פתוח בימי שבת וחג… אז כצפוי לא! האתר שומר את השבת.
השאלה מה קורה במקרה ויש מוות במשפחה ומשפחות הנפטרים רוצות לברר מידע ופרטים באתר החברה קדישא? האם זה לא מצווה שמאפשרת לאתר להיות פעיל גם בשבתות וחגים? כנראה שלא…

מבקר יקר!
מפאת קדושת השברת / החג
אתר החברה קדישא סגור לכניסת מבקרים.
האתר יהיה פתוח לשירותכם עם צאת השבת / החג.

עד לפני מספר חודשיים לא הייתי בטוח כיצד לקרוא לחברה האחראית על רוב שירותי הקבורה במדינת ישראל – חברה קדישא או חברת קדישה?

בשביל לקבל תשובה לשאלה הרמתי טלפון לחברה קדישא תל אביב והפקידה הפנת אותי לבחור שמאוד שמח להסביר כיצד הם נקראים ומדוע.

אז קודם כל אומרים "חברה קדישא" ומסתבר שהמושג מקורו מהשפה הארמית ופירוש המושג הוא – "חברה קדושה".
למה קדושה? כיוון שעל פי התורה אנשים אשר מתעסקים בקבורה וטיהור נפטרים עושים עבודת קודש – מצווה גדולה.

ואם כבר מדברים על חברה קדישא אז אני אציין את עבודת הקודש שהם עושים ותפקידה של החברה:
תפקידה של החברה קדישא לעסוק בכל הקשור לקבורה: טהרת הנפטר – כולל רחיצת גופו של הנפטר, הלבשת הנפטר בתכריכים, סידור טקס לוויה – כולל חפירת חלקת הקבר וטמנת הנפטר בחלקה, אמירת תפילת קדיש, ובנוסף על החברה קדישא להיות אחראיים לניהול השוטף של בית העלמין.

בית קברות כנרת ממוקם ליד המושבה כנרת על חוף הכנרת והינו בית קברות ייחודי ומיוחת במדינתנו.
בית הקברות כנרת הינו אחד מבתי הקברות הוותיקים במדינת ישאל – הקבורה בבית קברות החלה בשנת 1911 ונקברו בו דור העלייה שנייה ומנהיגי הציונות היהודית של מדינת ישראל.

בית קברות כנרת הינו מקום עליה לרגל במיוחד עבור בתי ספר שונים הבאים לטייל באזור הצפון בחסות משרד החינוך ומשלחות של יהודים צעירים מחו"ל (כגון: פרויקט "תגלית" והסוכנות היהודית) כך שהערכה היא שבמקרים מאות אלפי אנשים בשנה את בית הקברות.

בבית הקברות כנרת קבורים אנשים ידועים רבים ביניהם: רחל המשוררת, ברל כצנלסון, אהרון שילדונסקי ועוד (רשימה מפורטת בהמשך הפוסט וסליחה מראש אם שכחתי מישהו).
הידועה האחרונה אשר נקברה בבית הקברות כנרת הייתה נעמי שמר בתאריך ה- 26 ליולי 2004. נעמי שמר אשר נולדה בקבוצת כנרת, בקשה לפני מותה להקבר בבית הקברות כנרת.

לפני כשנה פורסמה ידיעה חדשותית שבית הקברות נמצאה בהזנחה ועקב המקרים הרבים הפוקדים את הקברות במשך השנה, הוצאות האחזקה גבוהות. כיום ההוצאות ממומנות מכספי קבוצת כנרת ופעילי הקבוצה מנסים כבר שנים לגייס כספים ממשרד החינוך, מהסוכנות היהודית ומגופים פרטיים אך לא מצליחים. משרד החינוך והסוכנות היהודית לא רואים את עצמם כאחראים על שימור המקום.

אני מציע לאותם מקבלי החלטות לבקר בבית העלמין ולראות את המקום המדהים והייחודי הזה – ויותר מהכל לראות איך אדם בן 84 בשם שמוליק חדש עדיין יש לו את הכוח לשמור ולדאוג לאחזקת המקום במו ידיו. מדהים! אני סבור שאחרי ביקור של אותם גופים הם יבינו שהם צריכים לעזור לתחזוקת המקום כך שהמסורת והחינוך הראוי ימשך לשנים בתוכניות משרד החינוך והסוכנות היהודית.

והצע קטנה לשמוליק חדש – תסגור את שער בית העלמין למספר חודשים ואז אולי יתחילו לשמוע את קולך.

מי מכם אשר אכפת לו מהמקום ורואה בשימור ואחזרת המקום חשיבות רבה, מוזמן ליצור קשר עם קבוצת כנרת ולתרום לתקציב אחזקת בית הקברות.

אנשים ידועים וגדולים הקבורים בבית קברות כנרת:

• נעמי שמר
• רחל המשוררת
• אהרון שידלובסקי
• ברל כצנלסון
• נח נפתולנסקי
• משה הס
• אברהם הרצפלד
• שמואל יבניאלי
• שאול אביגור
• איתן איתן
• אלישבע
• דב בר בורוכוב
• בן ציון ישראלי
• נחמן סירקין

למידע נוסף ופרטים באתר ויקיפדיה אודות כל אותם אנשים ידועים הקבורים בבית קברות כנרת – לחצו כאן >>

לפני כחודש – באמצע חודש נובמבר, נפטרה סבתו של רותם גרוסמן אשר הייתה תושבת העיר הרצליה שנים רבות.
רותם הגיע לבית עלמין ברחוב פינסקר בהרצליה ופנה לחברה קדישא הרצליה בכדי להסדיר ולארגן את טקס הקבורה וחלקת הקבר בבית העלמין כפי שמגיע לכל תושב הרצליה ששילם ביטוח לאומי במשך חייו – להיקבר ללא תשלום.

סבתו של רותם כתבה בצוואתה שהיא מבקשת להיקבר בחלקת ההגנה בבית העלמין כפי שראוי למי שהייתה ממקימי העיר אך בחברה קדישא דחו את בקשת המשפחה בטענה שאין יותר חלקות קבורה פנויות בחלקת ההגנה. לטענתם כל החלקות שכרגע פנויות, שעוד לא נקברו בהן נפטרים, נמכרו לתושבים שהחליטו להקדים את המאוחר ורכשו חלקות קברים בעודם בחיים (לעיתים קרובות כאשר אחד מבני הזוג נפטר, הבן או בת הזוג שעדיין בחיים רוכש את החלקה הצמודה).

לאחר התערבותה של ראש עיריית הרצליה – יעל גרמן, הנושא נבדק ונמסר על ידי נציגים של משרד הדתות אשר ונמסר שבבית העלמין הרצליה נשארו כ- 120 מקומות קבורה כפולים ועוד כ- 50 מקומות קבורה רוויה ובחלקת ההגנה לא נשארו יותר מקומות קבורה פנויות.

יעל גרמן ניצלה את ההזדמנות בראיון בחדשות ערוץ 2 והתקוממה נגד חברה קדישא הרצליה ובכלל – גרמן טענה ששירותי קבורה זה השירות הכי ציבורי שיש ולמרות זאת הוא מתנהל על ידי גופים פרטיים, על ידי חברות קדישא השונות בישראל (חברה קדישא הינה עמותה פרטית).
גרמן טוענת שיש פה בעיה כיוון שאין שקיפות ולא ניתן לקבל דיווח ולדעת כל הכנסות והוצאות של העמותה.

גרמן סיפרה שבעבר, כאשר רצתה לשפץ את הגדר ולבנות חומה מסביב לבתי עלמין פינסקר בהרצליה וביקשה מהחברה קדישא למממן את עלויות החומה היא נתקלה בסירוב ולבסוף הייתה צריכה למממן חצי מעלות החומה מכספי עיריית הרצליה.

כנראה שכל המקרים האחרונים הרתיחו את ראש עיריית הרצליה שנלחמה על כך שבית העלמין החדש שבתהליך הקמה (תכנית גליל ים) ינוהל על ידי תאגיד ציבורי שיהיה כפוף לעירייה וכאמור יטפל בכל שירותי הקבורה בבית העלמין. גרמן הצליחה במלחמתה כנגד חברה קדישא הרצליה ועשתה הסטוריה קטנה – זה תקדים, זו פעם ראשונה שעירייה תפעיל גוף פרטי לשירותי קבורה ולא חברה קדישא תספק את השירותים ותנהל את בית העלמין.

גרמן היקרה, אני מודה לך על המאבק בחברה קדישא ובטוח שעוד כולם יודו לך על כך (חוץ מהחבר'ה בחברה קדישא הרצליה כמובן).

אזהרה לציבור!

בעודכם מגיעים לבית העלמין בכדי להשתתף בטקס אזכרה או בטקס לוויה בבית עלמין והינכם מחנים את רכביכם במגרש חניה הסמוך לבית העלמין, ישנם גנבים אשר מתצפתים על הבאים והולכים וברגע שאתם נכנסים לבית עלמין הגנים נכנסים לפעולה, פורצים לרכב וגונבים חפצים.

התופעה הזו מתרחשת לעיתים רבות בהרבה בתי עלמין בארץ ויש לשים לה קץ!

בבית עלמין מורשה ברמת השרון, המועצה הדתית שבראשה עומד אברהם גמליאל החליטו לטפל בבעיה והקימו עמדת שמירה בכניסה לבית העלמין בצמוד לחניה ובה נמצא שומר במרבית שעות היום וכאשר בית העלמין פתוח. בנוסף התקינו מצלמות אבטחה בכדי לתפוס את אותם גנבים שמצליחים לגנוב מחוסר תשומת ליבו של השומר.

עניין אותי האם התופעה אכן הופסקה כתוצאה מהפעולות שבוצעו בבית עלמין מורשה ולכן הרמתי טלפון למועצה הדתית שטענה שמאז לא התקבלה יותר אף פנייה לגבי גניבה משטח בית העלמין. יופי!

בכל אופן, אני ממליץ לכם להיות מודעים לתופעה ולא להשאיר חפצים יקרים באוטו ולאלו שכבר נפגעו מהתופעה, אני מבקש מכם – תפנו למועצה הדתית או לחברה קדישא שאחראית על בית העלמין ולעירייה בבקשה לטפל בנושא כי רק אם יהיה רעש ינקטו צעדים לטובת כולנו (או יותר נכון לטובת כולנו חוץ מאותם גנבים).

היום ביקרתי בבית עלמין בחיפה לצורך אזכרה לסבתא שלי ז"ל שנפטרה לפני עשר שנים – יהיה זכרה ברוך!

אחרי כל פעם שאני עולה לקבר של סבא וסבתא שלי או שאני נמצא בבית עלמין אחר אני נתקל בהזנחה שכל פעם מקוממת אותי מחדש. אולי אם אני יוציא את התסכול שלי בבלוג שלי הנושא יחלחל לאוזניים של האנשים שצריכים לטפל בדבר והנושא יטופל (או שאני סתם אופטימי).

כל משפחה שעולה לחלקת קבר של יקיריה נוהגת להדליק נר נשמה לזכר היקיר, יש כאלה שעושים זאת לצורך עילוי נשמת הנפטר ויש כאלה שעושים זאת מעצם המנהג, הטקס של העלייה לקבר.

גם אני ומשפחתי נוהגים להדליק נרות נשמה וזיכרון לזכר סבא וסבתא שלי כאשר אנו עולים לחלקת הקבר שלהם, אנחנו מאלה שנוהגים להדליק הרבה נרות ושמים אותם בבית נר וגם על כל מצבה מספר נרות.

עד פה הכל טוב ומכובד כפי שכתוב במנהג ואני עושה זאת בלב שלהם. הבעיה שלי מתעוררת שאני רואה את בתי העלמין מפוצצים בפסולת של נרות נשמה זרוקים בכל אזורי בית העלמין – בין מצבות וקברים, בשבילים, ברדיוס של הפחים ואין אף אחד לא טורח לנקות אותם ולהשליך אותם לפח. זה לא שהנרות הם בדיוק מהאזכרות שהיו אתמול אחר הצהריים ועובדי הניקיון לא הספיקו להשלים לפח, אלו פחי נרות שזרוקים שם חודשים ללא טיפול.
מדוע מנהג הדלקת נר נשמה צריך לטנף את בתי העלמין? מדוע בתי העלמין לא יכולים לדאוג לניקיון של פחי נרות נשמה הזרוקים בבתי עלמין? זה כבר נראה חלק בלתי נפרד מהדקורציה של כל בית עלמין במדינתנו.

אני לדוגמא משתמש בחברת תחזוקת מצבות אשר משמרת ומנקה את חלקת הקבר של סבא וסבתא שלי והם דואגים אחרי האזכרה להשליך אותם לפח כמו גם את זרי הפרחים שנובלים אחרי מספר שעות (שגם זו סוגיה שזקוקה לטיפול).
ברור שלא כל משפחה מעוניינת בשירותי ניקוי מצבות אז למה שבית העלמין לא ידאג לפחות לנקות את הנרות שפזורים בשבילים ובאזורים הציבוריים בבית העלמין?

אולי צריך לעודד את הנושא על ידי פחים המיועדים לנרות נשמה לצורך שימור על ניקיון ואיכות הסביבה?

אני מבקש לטפל בנושא ולראות בתי עלמין נקיים מפחי נרות נשמה.