מצבות זיכרון והנצחה

להחזיר עטרה ליושנה – לאחרונה הסתיים השלב הראשון בשיפוץ בית העלמין הישן בחיפה. בית העלמין, שסבל במשך שנים מהזנחה קשה, מחדש כעת את פניו.

בית העלמין הישן של חיפה ברחוב יפו היה במשך שנים רוח רפאים שנשכחה גם על ידי תושבי העיר הוותיקים. עד לפני כשמונים שנים עוד נקברו שם נפטרים, האחרונים שבהם בתחילתה של המאה העשרים, ומאז נעזב המקום ולא טופל על ידי שום גורם ציבורי או פרטי. במשך העשורים שהגיעו אחר כך, עלתה עזובה והזנחה בבית העלמין. צמחי פרא עלו וטיפסו בין השבילים והמצבות, המצבות עצמן נסדקו, דהו ונשברו. פגעי מזג האוויר והזמן נתנו את אותותיהם בחלקות הקבר, ומעשי ונדליזם וזריקת פסולת מתמשכים פגעו עוד יותר במראו של בית העלמין. כיוון שההזנחה הגיע לרמה כזו שלא היה ניתן לסייר בנוחות בין הקברים, נעזב המקום על ידי תושבי העיר והופקר למבקרים ארעיים שהתייחסו אליו כאל אתר אשפה.

אלא שבחצי שנה האחרונה המקום בהחלט השתנה: פרויקט שיקום ושיפוץ בית העלמין יצא לדרך, ועמלו עליו אנשים רבים שרצו לראות את בית העלמין הישן זוכה לכבוד ולהוקרה.

שושנה שרייבר, בתו של בעל המגרש שעליו שוכן בית העלמין, היא זו שהובילה את הפרויקט ותרמה לו. את ניהול פרויקט השיקום הובילו נדב פתאל ובועז מוסיוב, הבעלים של חברת גינות עדן, המתמחה בשירותים בתחום בתי העלמין – שיפוץ מצבות וטיפוח חלקות קברים בבתי עלמין ברחבי הארץ. בעזרתם ובעזרת אנשים מהמועצה הדתית וממשרד הדתות, התבצע השלב הראשון של פרויקט השיקום לשביעות רצונם של כל הצדדים.

שלב זה כלל ניקוי יסודי ועישוב צמחיית הפרא בבית העלמין, כמו גם שיקום המצבות. צוותים רבים עמלו במשך כמה חודשים כדי להקנות לבית העלמין מראה נקי, מסודר ומזמין.

בימים אלה מתחילים אנשי גינות עדן ושאר העוסקים במלאכה להעמיק את עבודות השיקום והשיפוץ ולהתעמק בפרטים הקטנים. בהמשך מתוכננת צביעה מחודשת של המצבות, שיפוץ יסודי יותר של מצבות רעועות ומיפוי של שמות הנפטרים והחלקות.

כבר היום המבקרים בבית העלמין הישן בחיפה יכולים להתרשם מהמהפך שעבר עליו. כעת זהו אינו מקום עזוב ומוזנח אלא נדבך חשוב בתולדותיה של חיפה ומקום מנוחה אחרון מכובד וראוי לתושבי העבר שלה.

טוב, ברור לכולנו שבתי העלמין בישראל מוזנחים מאוד (רובם, לא כולם), אבל גם להזנחה צריך להיות גבול אדום – לא יכול להיות שישנם עובדים של חברה קדישא או של מועצה דתית בעיר מסוימת אשר מקבלים משכורת על חשבון הציבור עבור עבודתם אך הם לא מבצעים את עבודתם.
הרי בכל בית עלמין ציבורי יש עובדים של חברה קדישא או של מועצה דתית אז איך יכול להיות שאותם עובדים לא עובדים, הם מקבלים משכורות ואף אחד לא עושה עם זה משהו?

אולי אותם "עובדים חרוצים" עסוקים בלרדוף אחרי המשפחות ולנסות לקחת מהם כסף עבור תפילות שהם עושים או שידוכים עם בוני מצבות שונים?
זה המצב כיום ועצוב שאותם אנשים שאחראיים עליהם נותנים לזה יד ולא דואגים למצב בתי העלמין.

בתי העלמין לא צריכים להראות כך – לא מגיע למשפחות נפטרים להגיע לחלקות הקברים והמצבות ולמצוא לכלוך של שנים בין המצבות, שלטים שנפלו, פסולת, פחיות נרות נשמה ועוד…
ובטח שליקירינו לא מגיע הכבוד להיות במקום שכזה – אין כבוד למקום. צריכים להתחיל להתייחס לבתי עלמין כמו לבתי כנסת כמקום קדוש ולא כמזבלה ציבורית של חאפרים ושואבי כספי ציבור.

בואו נוביל שינוי, בואו נוביל תודעה ציבורית לנושא ונפסיק את הבושה הזאת!

חברה קדישא סיימה בימים האחרונים בשיקום וטיפוח חלקת הילדים בבית עלמין ירקון.

לאחרונה התנהל עימות בין משפחות הילדים שקבורים באותה חלקה מול חברה קדישא תל אביב. המשפחות התלוננו בפני חברה קדישא על מצב החלקה שהייתה מוזנחת ולא מתוחזקת כלל. המשפחות סיפרו שכואב להן לעלות לחלקת הילדים ולצפות בהזנחה ובעקבות מספר פניות ולחץ מצב המשפחות בחברה קדישא החליטו שלא "להתעסק" עם אותן המשפחות ונענו לבקשתם ושיקומו את החלקה. כנראה שכמה כתבות שליליות לאחרונה כנגד חברה קדישא והנה התקשורת השפיע גם עליהם והם כן נהיו קשובים לפניות הציבור.

משיחה שלי עם אב שבנו קבור באותה חלקת ילדים בירקון, הבנתי שהתאגדו מספר משפחות במטרה להקים עמותה שתהיה אחראית על שיקום וטיפוח חלקות ילדים בבתי עלמין בישראל והם אלו שיזמו את המהלך בירקון. המשפחות גייסו כסף ועבדו ביחד עם חברה חיצונית על תכניות לשיקום החלקה והגישו את תכנית העבודה לאישור חברה קדישא שאינה הייתה מוכנה להכניס גורם חיצוני לעבוד בחלקת בית העלמין וסירבה לתכנית של המשפחות. לאחר כמה חודשים ולחץ כבד מצד המשפחות (כולל איומים שהדבר יצא לתקשורת), חברה קדישא כאמור ביצע את התכנית בעצמה.

טוב לשמוע שלבסוף המשפחות הצליחו להשיג את מבוקשם מול חברה קדישא וכעת החלקה נראית נקייה ומטופחת.

תמונות החלקה לפני עבודות השיקום והטיפוח:

תמונות לפני העבודות שמתעדות את ההזמנה שעליה התלוננו המשפחות: צמחייה יבשה ועשבייה שגדלה בחלקה ובין מצבות, חוסר טיפול במערכת השקיה ופסולת זרוקה. לא מכובד בכלל!

תמונות עדכניות של חלקת קברי ילדים בבית עלמין ירקון:

תראו כמה שזה נראה נקי ומכובד יותר. כל הכבוד!

ראשיתו של בית העלמין
בית העלמין הישן ברמת השרון, הידוע גם בשם בית העלמין נצח, משרת את תושביה של המושבה הוותיקה זה למעלה מ-80 שנה.
בית העלמין נצח שוכן ברחוב הנצח במרכז העיר, בצמוד לדיור מוגן "הבית ברמת השרון" ובאותו רחוב שבו ממוקמת קופת חולים "מכבי".

ראשיתו של בית העלמין בטרגדיה מקומית: אסתר, בתו של מייסד רמת השרון הרב יעקב בן-שלום, נפטרה ב-1929 לאחר שאש אחזרה בגדיה כתוצאה מתאונת עבודה. אסתר בן-שלום הייתה הנקברת הראשונה של בית הקברות. לימים נקברו שם גם שאר בני משפחתה, כל מייסדי ובוני רמת השרון וכמובן תושבי האזור.

בית העלמין נצח היה בית העלמין היחיד בעיר עד שהוקם בית העלמין החדש בשנות השישים. בית העלמין נצח הוכרז כסגור לקבורה ובימינו אין קוברים בו עוד.

בית העלמין נצח מחדש את פניו

השנים הרבות שחלפו מאז שנקבר הנפטר האחרון בבית העלמין נצח נתנו בו את אותותיהן: סדקים ושברים במצבות, כיתובי מצבה שדהו ונפלו, לכלוך, הזנחה ועזובה. רבים מתושבי רמת השרון פנו בשנים האחרונות אל העירייה וקבלו על מצבו המוזנח של בית העלמין. ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, החליט להקציב משאבים לצורך שיקום בית הקברות והפיכתו למקום מטופח שנעים לבקר בו, בעמדו על החשיבות ההיסטורית שיש לבית העלמין ועל הצורך לשמר את עברה של העיר באופן מכובד.

בתחילת שנת 2009 החלו עבודות שיפוץ ושיקום של בית העלמין נצח. בראש הפרויקט רחב ההיקף עמד חבר מועצת העיר שמואל גריידי, והעבודות במקום כללו שיפוץ מצבות וחידוש חלקות קברים ישנים, ליטוש מצבות ותיקון סדקים, שחזור כיתוב אותיות על המצבות, ניקיון סביבת בית העלמין ואזור הקברים, סידור שבילים, טיפוח וגינון בית העלמין בצמחים ועצים והקמת גדרות. הפרויקט שם דגש הן על הצד האסתטי של בית הקברות והן על נוחותם וביטחונם של המבקרים בו.

בסיומו של הפרויקט שונתה חזות בית העלמין והוא הפך למקום מטופח שנעים לבקר בו. גילן של המצבות, הנפרש כאמור על פני יותר מ-80 שנה, מספר את סיפורם של הפועלים ושל אנשי החזון בני המושבה הקטנה, שהפכה לעיר בישראל.

עכשיו הגיע הזמן לטפל גם בבית העלמין הפעיל של תושבי רמת השרון – בית עלמין מורשה אשר סובל מהזנחה גדולה וללא טיפול ראוי זה מספר שנים!

<< היכנסו לכתבה המלאה אודות הביזיון בבית עלמין מורשה >>

תמונות לאחר שיפוץ בית העלמין נצח ברמת השרון

עלייה לקבר – לא לכולם!

מצוקת הקרקעות בבתי העלמין (ויש האומרים גם תאוות בצע פשוטה) מביאה לכך שבתי העלמין בישראל הופכים לצפופים יותר ויותר.
בביקוריכם בבתי הקברות בוודאי הבחנתם בתופעה ההולכת וגוברת של הקצאת חלקות קבורה נוספות על חשבון השבילים ודרכי הגישה. הוסיפו לכך את המנהג לכרות קברים המרוחקים זה מזה בכמה עשרות סנטימטרים ספורים – בניגוד לבתי הקברות באירופה, שם הקברים מרוחקים יחסית זה מזה – וחשבו על הקושי העומד בפני אדם המוגבל פיזית המבקר במקום.

הנגישות בבתי עלמין אינה בעייתית רק לאדם המשתמש בכיסא גלגלים, אלא גם למתקשים בהליכה, שהמעבר הצר בין הקברים מהווה עבורם סכנה של ממש.

האבסורד הוא שהנגשת בתי העלמין (כמו גם הנגשת מבני ציבור אחרים, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו) אינה כרוכה בעלויות רבות אלא מצריכה בעיקר תכנון מראש ותשומת לב.

הקושי המיוחד של נכי צה"ל

פן מקומם במיוחד של בעיית הנגישות בבתי עלמין נוגע לבתי העלמין הצבאיים. עמותת "נגישות ישראל" ערכה לאחרונה סיור בבתי עלמין צבאיים יחד עם חברי הכנסת אילן גלאון (מרצ) ומשה מטלון (ישראל ביתנו). גלאון ומטלון, נכים בעצמם, חוו על גופם את בעיית הנגישות בבתי עלמין אלה. "האדם שמגיע לבית העלמין נתקל בביזיון ובהשפלה", אמר ח"כ גלאון. "לעשות רמפה פשוטה בעלות של מאות שקלים זה דבר בסיסי, על מנת שלכל אדם תהיה יכולת להגיע לקברים בצורה מכובדת".

לבתי העלמין הצבאיים מגיעים רבים, במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, על מנת לחלוק כבוד לקרוביהם וחבריהם לנשק שנפלו במהלך שירותם. חלק מהמבקרים הללו הם נכים בעצמם שנפצעו במהלך שירותם. כך, בעצם, קורה כי דווקא ביום הזיכרון ובמהלך השנה בכלל נמנעים קרובי משפחה וחברים לנשק המוגבלים פיזית מלבקר בבתי העלמין הצבאיים ולהשתתף באזכרות הכואבות.

משרד הביטחון מסר בתגובה לסיור כי הוא משקיע מיליוני ש"ח בהנגשת בתי העלמין הצבאיים אך למרבה הצער ישנם בתי עלמין שבהם לא ניתן לבצע הנגשה כיוון שזו תצריך הזזת קברים.

כל שנותר הוא לקוות כי להבא בעיית הנגישות תילקח בחשבון עוד בשלב התכנון וכי יימצא בהקדם פתרון לבעיה בכל בתי העלמין הרגילים והצבאיים כאחד.

בית העלמין של דימונה זכה לאחרונה לעזרה משמעותית בשמירה על מראהו היפה. ביום חמישי א' באייר (ה-15 באפריל) השנה הגיעו כ-60 תלמידים מבית הספר הרב תחומי על שם אפלמן למבצע ניקיון בבית העלמין.

על העבודה פיקחו מנהל חטיבת הביניים מר יעקב מאדי והמורים אהרון משה שוקרון, אליהו אמסלם, שרלי אלמועלם וגילה ביטון.
על ארגון המבצע הופקד אגף שפע בעירייה, בראשותו של מר יהושע אמסלם, שדאג לצייד את תלמידים בכלים ובאביזרים הדרושים לעבודה והתייחס אל הפרויקט בכל הרצינות הראויה.

במשך כמה שעות עמלו הנערים והנערות, תלמידי ט1 בנים וט1 בנות, על החלקה שהוקצתה להם לניקיון על ידי מר מאיר חזן. הם מילאו שקית אחר שקית במרץ רב, פינו פסולת, ניקו שבילים והוכיחו דבקות, מסירות ואהבת עמל. אין ספק כי התלמידים עמדו על חשיבות שמירת ניקיונו של בית העלמין, המשרת את כל תושבי דימונה, כחלק ממתן הכבוד הן לקבורים והן למבקרים.

הרגשת השליחות והמצווה ששרתה על התלמידים במהלך העבודה הביאה רבים מהם להביע נכונות להמשיך להתנדב למבצעי ניקיון בית הקברות גם בעתיד.

אנו רוצים לשלוח מכאן תודה ו"יישר כוח" לסגן ראש העיר וממונה על אגף שפע, מר יהושע אמסלם, למר מאיר חזן, למר דני יפרח ומר משה מלכה, וכן למתנדבים הקבועים של העיר, מר צ'רלי ביטון ומר יאיר בר גיל.

מעל הכול אנו רוצים להודות לכם, התלמידים והתלמידות שהשתתפו בניקיון בית הקברות. אנו גאים בכם על תרומתכם וגאים על כך שדימונה התברכה בצעירים אכפתיים ומעורבים כמותכם. תודות לכם יכולים בני העיר לבקר בבית קברות אסתטי, נעים ומטופח. אנו בטוחים כי תרומתכם לעיר רק תלך ותגדל, וכי דימונה תמשיך להתגאות בכם תמיד.

תמונות ממבצע ניקיון בית העלמין בדימונה

בית עלמין מורשה ממקום בצומת מורשה ומשרת את תושבי רמת השרון לאחר שבית העלמין הישן בעיר, בית עלמין נצח הוותיק והקטן שברחוב נצח בעיר נסגר לקבורה לפני מספר שנים.

לפני שאני מתחיל לפתוח את הפה על בית עלמין מורשה ועל הטיפול הלקוי של העירייה והמועצה הדתית בעיר, אני רוצה לשבח על שיפוץ בית העלמין נצח שעבר שיפוץ כולל לפני כשנה לאחר הזנחה כזה שנמשכה מספר שנים והביא לתלונות רבות של תושבי רמת השרון. אז כיום בית העלמין לאחר השיפוץ ניראה נקי ומכובד ואני עוד אמצא את הבמה להציג בפניכם תמונות ומידע נרחב אודות תהליך השיפוץ שערך מספר חודשים.

עכשיו נחזור לנושא המרכזי והוא – הביזיון בבית עלמין מורשה ברמת השרון.

קודם כל אני רוצה לציין שאני חושב שראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר עושה עבודה מצוינת בראשות העירייה ולא בכדי הוא נבחר בפה מלא בבחירות האחרונות. העיר נקייה, מטופחת, גני ילדים קמו בשנים האחרונות, החינוך טוב ויש מי שדואג לפעילויות חברתיות במשך השנה. גם חברים קרובים אלי שמתגוררים בעיר חוזרים ומשבחים את העבודה הטובה שנעשית בעיר בשנים האחרונות. כל הכבוד – כן ירבו ראשי עיר מוצלחים שמקדמים ערים לערים טובות יותר!
עם כל זאת וכאשר מגיעים לבית העלמין מורשה בעיר כאילו מגיעים לבית עלמין שלא בתחום העיר רמת השרון – ההזחה וחוסר האכפתיות למצב בית העלמין של אותם תושבים יקרים של רמת השרון מעלה כעס רב כלפי העירייה והמועצה הדתית אשר אחראיים עליו.

ההזנחה בבית עלמין מורשה רמת השרון

לאחר שמספר קוראים וחברים בקשו ממני לנסות לסייע בשינוי המצב בבית העלמין החלטי קודם כל לצאת לטיול בבית העלמין ולאחר מכן לכתוב על ההזמנה שבו.

על הטיול שלי בבית העלמין:

כבר שנכנסים למתחם בית העלמין לאחר שפונים ימינה בכביש 5 (מטרים ספורים לאחר צומת מורשה) – אנו שמים לב למכולת זבל ולפסולת רבה שמסביבה, לא ברור מדוע יש מכולת זבל במקום כזה בולט לעיין ומדוע עדיין זורקים זבל מסביב למכולה ולא בתוכה…
לאחר מכן כאשר נכנסים לבית העלמין קודם כל צריך לפלס דרך מעובדים מקומיים שנטפלים לכל מבקר שנכנס לבית העלמין במטרה להציע לו שירותים שונים (חזנות, ניקיון מצבות, השקיית גנות וכדומה) – לאחר שהצלחתי לעשות זאת והתחלתי את הטיול בבית העלמין, הבנתי על מה דיברו איתי. הביזיון גדול יותר ממה שחשבתי וכולל:
• פסולת רבה "מקשטת" את בית העלמין (בקבוקי שתייה, קופסאות סיגריות, מפיות, שקיות ניילון, עיתונים משנות הטרפפו ועוד)
• פחיות נרות נשמה זרוקים לכל עבר
• צמחייה יבשה, נשורת עצים וענפים של עצים שנפלו ולא נאספו
• פחי אשפה שנעקרו ומונחים על הארץ (ואני שואל מה הפלא שהזבל לא במקומו – הרי הזבל על הארץ)
• שלטי חלקות קברים גם נעקרו ממקומם
• זרי אבל שנבלו וזרוקים בבית העלמין

השיא היה כאשר שמתי לב לפרצה בגדר בית העלמין ולאחר שעברתי את הפרצה ראיתי סליק זבל של עובדי בית העלמין שכנראה כן ניקו קצת במהלך השנים… מאחורי הגדר יש ערימת זבל גדולה וכך גם מעבר לחומת בית העלמין. פשוט במקום להוביל את הזבל למקומו – זורקים אותו מעבר לגדר או החומה הקרובה. מעניין אם רק אני שמתי לב לזה ואף אחד מהאחראיים על בית העלמין לא שם לב לזה.

לאחר שיצאת מבית העלמין ניסיתי לפגוש את ראש העירייה במשכנו אך לא הצלחתי (לא באמת ציפיתי אבל ניסיתי) – בקשו ממני לפנות אליו במכתב אך צר לי שאני חלש בכתיבת מכתבים וחזק יותר בכתיבה בבלוגים אז אני אשמח אם יעבירו אליו את הלינק לדף זה.
לאחר מכן השגתי את הטלפון של ראש המועצה הדתית (גמליאל אברהם שמו) והתקשרתי אליו – הוא לא כל כך שמח לדבר איתי ורק אמר שיש עובדי מועצה אשר אחראיים על הקבורה והניקיון בבית העלמין ובית העלמין עומד לקראת טיפול מקיף בתקופה הקרובה.

אולי עובדי בית העלמין אחראיים על הקבורה ואכן עושים זאת אך הם לא היו נראים לי עסוקים בעבודות ניקיון בזמן שהייתי בבית העלמין (ולא שחסר עבודות ניקיון לבצע) – הם פשוט ממתינים בפתח בית העלמין כדי לצוד לקוחות ולהרוויח לכיסם כסף טרי במזומן שלדעתי גם אסור להם לקחת לכיסם בתור עובדי מועצה (הרי מי מממן להם את המשכורת? תושבי רמת השרון).

יצחק רוכברגר היקר, אנו מקווים שתדע להשקיע את יכולותיך גם בטיפול ראוי לבית העלמין של תושביך, בית עלמין אשר יהיה נקי ומכובד בדיוק כמו שאתה דואג שרחובותיה וגינותיה של העיר רמת השרון יראו.

תמונות מהביזיון בבית עלמין מורשה:

כזכור, לפני כשבועיים נופצו 23 מצבות בבית הקברות שבהר המנוחות (ירושלים) ובעקבות זאת פרסמתי את הפוסט בו בקרתי את הטיפול של ממשלת ישראל והמשטרה בבית הקברות העתיק בירושלים שנפגע פעמים רבות במהלך השנים האחרונות – במשך השנים הצליחו ערבים (לכאורה) להיכנס לבית הקברות ולהשחית מצבות וחלקות קברים ללא שמישהו הפריע להם להיכנס ובלי להיתפס.

מה השתנה אתמול?
למרות שהייתי סקפטי וכתבתי שאני לא מאמין שהמשטרה תתפוס את העבריינים כנראה שהפעם החבר'ה הכחולים עשו עבודה טובה והצליחו ללכוד שני ערבים שחשודים בניפוץ המצבות בבית קברות. שני הערבים הינם בני 15 ומתגוררים במזרח ירושלים בסמוך לבית הקברות הר הזיתים.

במשטרה טוענים שהערבים ביצעו את המעשה כדי לשדוד את בתי נרות הנשמה העשויים נחושת מתוך כוונה למכור אותם לאחר מכן בשוק הסחורות.

כרגע המשטרה ממשיכה בחקירת המקרה ואנו מקווים שיהיו התפתחויות נוספות שיובילו למעצרים נוספים וסוף למראות של מצבות מנופצות בבית הקברות.
ובינתיים בית המשפט האריך את מעצרם של שני הערבים "מנפצי המצבות" ביום אחד בלבד כי לטענתם הם לא מסוכנים לציבור… נכון, הם אכן לא מסוכנים לציבור החי אך הם מסוכנים לציבור המת – לנפטרים בבתי קברות. האם ככה צריך להתנהג עם נערים שהשחיתו מצבות רבות, שגרמו לאבל למשפחות הנפטרים, וגרמו לנזק כספי גדול וכל זאת לאחר שבמשך שנים אף אחד לא נתפס?
לדעתי צריכים להיות יותר נוקשים במקרה זה גם כדי להזהיר את שאר הוונדליסטים – "מנפצי המצבות" שמסתובבים חופשי במדינת ישראל.

בליל שישי האחרון (14.05.2010) חולל בית עלמין יהודי בסלוניקי שביוון על ידי שלושה צעירים מקומיים.

משטרת יוון מסרה כי שלושת הצעירים הוולדליסטים השחיתו מצבות והשאירו כיתובי גרפיטי על מצבות וקירות בית העלמין – הכיתובים על המצבות הם קריאות נאציות כמו סיסמאות שונות של ניאו-נצים, צלבי קרס וקללות נגד יהודים.

רק לפני כשבועיים פרסמתי לצערי על מקרה דומה שבו מצבות הושחתו בבית עלמין יהודי בצ'כיה והפעם שוב אותו סיפור. כמו כן, בחודש ינואר השנה חולל בית כנסת באי כריתים על ידי ניאו-נצים שהציתו אותו מה שגרם לגרם לכעס רב בקהילה היהודית ביוון (כ- 8,000 יהודים חיים כיום ביוון).

הממשלה הוציא הודעה לתקשורת שהיא מגנה את המעשה הנאצי ופועלת כנגד הוונדליסטים הניאו-נצים.

ועכשיו לשאלה מסקרנת – האם היוונים מרגישים שאנו היהודים אחראיים למשבר שבפוקד את המדינה שלהם בתקופה האחרונה? ולכן גל האנטישמיות במדינה?
בכל מקרה, לא חוכמה להוציא את התסכול על מצבות וקברים של נפטרים בבתי עלמין.

בהזדמנות זו אני מוסר איחולי שיקום כלכלי למדינת יוון וכולי תקווה שיטפלו במהרה בוונדליזם שהתחולל בבית העלמין היהודי במדינה.

כמו שכתבתי במאמר מצבה במימון ביטוח לאומי שפורסם לאחרונה, ניתן לקרוא שביטוח לאומי וחברה קדישא לעיתים מסייעת למשפחות המתקשות לממן את עלות הקמת מצבה לקרוב המשפחה שנפטר. חברה קדישא דואגת לגייס תרומות וכספי צדקה ואחת המטרות היא כדי לסייע למשפחות בהקמת מצבות.
יש לציין כי חברה קדישא או ביטוח לאומי עושים זאת במקרים יוצאי דופן וכל עוד משפחת הנפטר יכולה לממן את הקמת המצבה לא החברה קדישא ולא ביטוח לאומי יסייעו במימון ההקמה.

דוגמא להקמת מצבה במימון חברה קדישא והמוסד לביטוח לאומי:

בתמונה ניתן להתרשם שחברה קדישא תל אביב והמוסד לביטוח לאומי אשר סייעו למשפחה להקים מצבה.
כמו שניתן לראות המצבה הינה מצבה סטנדרטית ופשוטה כי כך גם מאמינים החבר'ה בחברה קדישא – שמצבה לא צריכה להיות מפוארת או יוצאת דופן ושכולם ביום מותם הינם שווים. המצבה הוקמה על ידי בונה מצבות אשר עובד מטעם חברה קדישא תל אביב.

למידע נוסף בנושא סיוע או מימון בהקמת מצבה לנפטרים כנס למאמר מצבה במימון ביטוח לאומי

בית הקברות היהודי העתיק בפראג הינו בית הקברות היהודי העתיק ביותר ביבשת אירופה.

כמה בית הקברות היהודי עתיק?

הקבורה בבית קברות החלה בשנת 1,439 ועד שנת 1,787 נקברו בו כ- 100,000 יהודים ב- 12 שכבות קבורה מתחת לאדמה כיוון שלא הייתה אפשרות להרחיב את בית הקברות לא הייתה ברירה אלא להמשיך בקבורה באותם חלקות קברים. בסוף שנת 1,787 בית הקברות נסגר לקבורה ומאז לא נקברו בו נפטרים ולא הוקמו בו מצבות.
בתקופת פעילות בית הקברות בפראג נקברו בו יהודים גדולים רבים אשר חיו בפראג – אחד מהמפורסמים ביותר הוא רבי יהודה ליווא בן בצלצאל המכונה מהר"ל אשר היה הרב של פראג (בשנים 1597-1609).

על בית הקברות:

בבית קברות בפראג הממוקם ברוע היהודי בעיר (נקרא: "יוזפוב"), כ- 12,000 מצבות קבורה המפוזרות בצפיפות רבה וללא סדר, מצבות שקועות וסדוקות, הכיתוב על המצבות דהוי ולא קל לקרוא מי נקבר בכל חלקת קבר.

בית קבורת ייחודי זה הינו מקום עליה לרגל לתיירים רבים המגיעים לפראג (לא רק עבור יהודים) אשר מבקרים במקום, מטיילים בין מצבות הקברים, מנסים לקרוא את כיתוב שמות הנפטרים על גבי מצבות הנפטרים ומתרשמים מבית הקברות ההיסטורי ואחד מהעתיקים ביותר בעולם.

לסיכום:

מומלץ לכל מי שנוסע לפראג לבקר בבית הקברות היהודי של העיר.

הנה משהו שלא נהוג לראות בבתי עלמין (לפחות לא בבתי עלמין בישראל)…

מסתבר שליד בית העלמין הזה, אשר נמצא בארצות הברית יש אזור של צביים אך הצבי הזה בחר לו מקום פסטורלי לנוח בו את שנת הצהריים שלו – מאחורי מצבה בבית העלמין הסמוך.

טוב, אולי הוא חיפש קצת שקט וסביר להניח שגם מצא והאמתי שכשרואים את הדשא, הניקיון והסדר בבית עלמין הזה אני קצת מקנא בצבי הזה. חבל שאנחנו לא לומדים מהאמריקאים איך לתת כבוד למקום מנוחתם של נפטרים היקרים לנו.
כבוד לבתי העלמין בארה"ב!

למספר בני משפחות נפטרים הקבורים בבית עלמין הר הזיתים בירושלים חיכתה הפתעה לא נעימה בעת עליתם לחלקות קברי יקיריהן.
משפחות הנפטרים עלו לחלקות קברי יקיריהן בבית העלמין הר הזיתים והופתעו לגלות כי עשרות מצבות הושחתו ונשברו על ידי חוליגנים ערבים באחת מהחלקות היותר חדשות בבתי העלמין.

בנוסף לזאת, משפחת כלבים מצאה לעצמה בית חם בין שברי מצבות הקברים והתמקמה ביניהם.

חיים מילר – יו"ר התנועה למען ירושלים ותושביה מנסה לעורר את נושא ההזנחה והפורענות בבית עלמין הר הזיתים וזועק לטפל כבר בנושא המזעזע הזה!

אין ספק שזהו בזיון גדול של הממשלה, חברה קדישא וכל גורם הקשור לבית העלמין, זו אינה הפעם הראשונה שהפורענות מצג ערבים חוגגת בבית העלמין ומכיוון שאין אבטחה במקום אז ניתן להיכנס לבית העלמין בכל עת, לשבור מצבות, לחלל קברים והשחית את בית העלמין.

למען כבודם של הנפטרים ולמען רגשותיהם של משפחות הנפטרים – אנא, ממשלה יקרה וחברה קדישא ירושלים – טפלו בנושא בהקדם כדי שלא נראה שוב את המחזה המזעזע הזה חוזר על עצמו כהרגלו.

בהמשך לידיעה שפירסמתי בבלוג על מצוקת קבורה בבית עלמין הרצליה שמחתי לנהוג בכביש איילון מדרום לצפון לכיוון הרצליה ולראות שעיריית הרצליה מתקדמת בהקמת בית עלמין חדש בעיר אשר מוקם מדרום לרחוב הרב קוק בעיר.

כפי שניתן לראות בשלט, על פיתוח בית העלמין אחראית החברה לפיתוח הרצליה ואין כל זכר לאף חברה קדישא במדינתנו.

כזכור, בית העלמין החדש שיוקם במסגרת תוכנית גליל ים בהרצליה לא ינוהל על ידי חברה קדישא הרצליה אלא על ידי תאגיד ציבורי של העירייה אשר ינהל ויספק שירותי קבורה בבית עלמין חדש זה. כל זאת לאחר שיעל גרמן (ראש עיריית הרצליה) הצליחה לנצח את חברה קדישא ולנשל אותה מבית העלמין החדש.
בית העלמין מוקם בשטח של 35 דונם ומוקם כבית עלמין אשר הקבורה בו מתבצעת בשיטת קבורה רוויה (קבורה בקומות) ולא בקבורה רגילה בקרקע. בשלב זה מתבצעים עבודות פיתוח של כביש גישה לבית העלמין וחניה, פיתוח מבנים ציבוריים בשטח בית העלמין, שטחים ציבוריים ושבילי גישה לקברים והכנת התשתית לקבורה אשר בשלב ראשון יאפשר קבורה לכ- 500 נפטרים ועם הזמן יאפשר קבורה לכ- 12,000 נפטרים שלפי התוכנית תספיק לנפטרי העיר הרצליה למשך 20 השנים הבאות.

יעל גרמן, כל הכבוד לך! אני מודה לך שנית על המהלך המבורך.

סיפור אמיתי עם מוסר השכל על חברה קדישא, קבורה בישראל ועל החיים:

המוסר השכל אומר שכדאי לחיות את החיים עד סופם ולהנות ממה שיש עד שמגיעים לקבורה. בקבורה אין עשיר ואין עני – ההלכה היהודית דואגת שבמוות כולם יהיו שווים ולכן חברות קדישא השונות אוסרות על משפחות הנפטרים לקבור את יקיריהם בדרכים שונות (כולם נקברים בתרכיכים), להקים מצבות קבורה גדולות ונוצצות (חברות קדישא רוצות שמצבות הזיכרון בבתי העלמין יראו בשוויון מסוים), ועוד.