עיצוב מצבות – עיצוב הזיכרון

בימינו, ניתנת חשיבות מיוחדת לביטוי הצד האינדיבידואלי והייחודי של כל אחד ואחת. כולנו הפכנו למעצבים חובבים, שרוצים שהסביבה החיצונית שלהם תבטא את אישיותם: הבגדים שאנו לובשים, הבתים שלנו ואפילו המשרד. מתברר שהצורך במתן דגש על אופי ייחודי הגיע גם למקום שאליו כולם הולכים בדרך כל בשר – בית הקברות.

טרנד עיצוב מצבות הולך וגובר בשנים האחרונות, במיוחד בקרב משפחות חילוניות, הנוטות מטבע הדברים להיצמד פחות למצבות ולכיתובים המסורתיים.

כמובן שהיכולת להשקיע בעיצוב מצבות תלוי בראש ובראשונה ביכולת הכללית של המשפחה. כמו כן, כמובן שישנן משפחות המעדיפות מצבה לא מעוצבת אלא "רגילה" מטעמים עקרוניים. עם זאת, כאמור, יותר ויותר משפחות חשות צורך להקים ליקיריהן מצבה שתבטא מעט יותר את הדרך שבה הם רואים את הנפטר ואת הקשר שלהם אליו.

שיטוט בבית הקברות הקרוב אליכם יגלה לכם עולם ומלואו של עיצוב מצבות, הבולטות בין שורות המצבות המלבניות במגוון של צורות וגוונים.

אומנות שהיא אמנות

זה יכול להיות פרח החקוק באבן, אובייקט מפוסל המחובר למצבה ומסמל תחביב מסוים של הנפטר: אבן בעלת מרקם וגוון ייחודיים או סיתות שאינו שגרתי. עיצוב מצבות כבר מזמן אינו שייך רק לבוני המצבות המוכרים הפועלים בכל בית עלמין אלא אף נעשה היום בידי אמנים של ממש, בהם פסלים וחרשי ברזל.

נכון הוא שגם בעיצוב מצבות עדיין מונהג איפוק, כיאה להקשר הכאוב. צבעי המצבה, מיוחדת ככל שתהיה, הם לרוב סולידיים, בגוונים של ורוד, חום, אפור, לבן ושחור. עם זאת, טווח האפשרויות בעיצוב מצבות הוא רחב מאוד, ותלוי בהשקעה הכספית, ביצירתיות ובמקצועיות בונה המצבה/האמן.

המשפחה יכולה לבחור עיצוב מיוחד מבחינות רבות: סוג האבן, סוג הכיתוב ותוכנו, גימור (גס, פראי, חלק), גודל המצבה וכיצד היא תהיה בנויה.

עיצוב מצבות הוא אולי עדיין לא בגדר אפשרות לכל משפחה, שכן מחירה של מצבה מעוצבת יכול להאמיר לכמה עשרות אלפי ש"ח, אך עדיין יכול מי שירצה להשתמש בדמיון כדי להפוך אותה לאישית יותר ומיוחדת – ממש כפי שהנפטר נשאר יחיד ומיוחד עבור אלה שהוא השאיר אחריו.

מצבה משיש חברון ועד סלע מיובא מהודו
מצבה היא עניין פשוט לכאורה, אבל כזה שיכול להיות לעתים גם מורכב מאוד. היא מעבר לסתם חפץ דומם – היא מסמלת בעניינו הרבה מעבר לכך. האופן שבה היא בנויה והכיתובים עליה הרבה פעמים מסמלים בעינינו איך אנו רוצים לזכור את הנפטר. אז כמה היא עולה? התשובה הכי מדויקת תהיה: תלוי.

מחיר מצבה משתנה לפי מספר פרמטרים: סוג האבן, סוג וכמות הכיתוב, עיצוב, אלמנטים קישוטיים וכד'.

מחיר מצבה הפשוטה ביותר, "הסטנדרטית", יכול לנוע בסביבות ה- 3,500 ש"ח בלבד. מעבר לכך, וככל שהמצבה מיוחדת וייחודית יותר, המחיר יכול להאמיר גם לעשרות אלפי ש"ח.

ישנם אבלים המסתפקים בהקמת מצבה רגילה, למשל משיש חברון, ובחריטה של כיתוב מינימלי כנהוג. אבל היום תוכלו למצוא הרבה מצבות מעוצבות ומפוסלות, העשויות מאבנים שונים ומסלעים, המיובאים לעתים מארצות אקזוטיות, והכוללות קישוטים, מעשי חריתה ושאר אלמנטים שהופכים אותן למין פסל אמנותי של ממש. כמובן, ככל שנדרשת יותר עבודה על המצבה, ובייחוד במקרה שמכין אותה אומן מומחה, יתבטא הדבר במחיר המצבה.

להשקיע במצבה גם בהמשך!

בין שמדובר במצבה רגילה או במצבה יקרה וייחודית, כדאי למשפחה לדאוג לתחזוקה שוטפת של במצבה ולשמירה על ניקיונה לאורך השנים. חברה מקצועית יכולה לספק לכם שירות כזה, ובמחיר המתאים לכל כיס (כמאה ש"ח בחודש בלבד) תדאג שהמצבה תנוקה באופן שוטף בעזרת חומרים מתאימים, שכל סדק וכל עובש יטופלו וימוגרו במהירות ובמקצועיות ושחלקת הקבר תישאר נקייה ומטופחת. אחרי הכול, כל מצבה היא השקעה כספית לא מבוטלת, וחבל כי הזנחה ופגעי הזמן ומזג האוויר יגרמו לכך שכעבור שנים מעטות תצטרכו להשקיע כסף בשיפוצה ובשיקומה. הדבר נכון שבעתיים למקרה שבו מדובר במצבה מיוחדת ויקרה שעליה עמלו אנשי מקצוע במשך זמן רב.

בכל מקרה, לא משנה איזו מצבה אתם מזמינים – דאגו לכך שהיא תוקם על ידי איש מקצוע מהימן ורציני עוד משלב היסודות, כך שלא תזכו רק למראה ולגימור אסתטיים אלא גם למצבה עמידה ואיכותית לתמיד.

הזיכרון האישי והזיכרון הלאומי

ההתמודדות הראשונית עם האבל היא קשה מאוד, והשבעה באה להקל מעט על האבלים ולהקיף אותם במעגל תמיכה של קרוביהם. אבל לאחר השבעה, ולאחר שאין ברירה אלא לחזור לשגרת החיים, האבל לא נפסק. להפך – הוא מסתעף ומתפתח, ונעשה מורכב יותר. משום שעתה, ההתמודדות היא לא רק עם היעדרו וחללו של הנפטר מחיי הנשארים אלא גם עם הדרך שבה הם משמרים אותו בזיכרונם ורוצים להמשיך ולזכור אותו.

הזיכרון של הנפטר נחווה באופן שונה על ידי כל אחד מבני משפחתו, חבריו ומכריו, בהתאם לתפקיד ולמשמעות שהוא מילא בחייהם. במקרים מסוימים מותו של אדם הוא חלק מריטואל זיכרון והנצחה לאומיים – כמו למשל במקרה של יום הזיכרון לחללי צה"ל והנפגעים בפועות האיבה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אזכרות ממלכתיות לחללי חטיבות לוחמות ועוד.

שתי המילים זיכרון והנצחה מסמלות פנים שונים של התמודדות עם המוות:
זיכרון – הדרך שבה אנו זוכרים את הנפטר; התפקיד שמילה בחיינו והמשמעות שנתן להם (או למדינה, במקרה הלאומי).

הנצחה – המאבק שלנו בשכחה; הרצון להפיק ממותו של הנפטר משמעות לנשארים אחריו – מורשת, ציווי או למידה לדורות הבאים (בין שאלו צאצאיו או אזרחי המדינה).

איך לזכור

אם נניח לרגע לדרכי זיכרון והנצחה ממלכתיים ונתרכז באבלם של אנשים פרטיים, התשובה על השאלה "איך לזכור" משתנה מאדם לאדם. ישנם כאלה שירגישו צורך להיאחז בכל בדל מוחשי שנשאר מן המת; ישנם כאלה שירגישו כי הנוכחות הקבועה של חפציו של המת מפריע להם בחזרה לשגרה.

אין ממש "נכון" ו"לא נכון" בהתמודדות עם האבל, אף על פי שישנה הסכמה בקרב מומחים לבריאות הנפש שישנה חשיבות בהכרה בו ואין להדחיקו. הדרך לזיכרון והנצחה של המת יכולה להתבטא באופנים שונים בלבו של אדם, בחלל הפרטי שלו, או בחלל ציבורי המתאים לכך.

בשנים האחרונות נפוצות דרכי זיכרון והנצחה מגוונות מאוד: ארגון אירוע (ספורטיבי, תרבותי וכד') לזכר הנפטר, הוצאת "ספרי זיכרון" המיועדים לקרוביו של הפטר, תרומות על שמו, הקמת גלעדים (לדוגמה: במקומות בהן התרחשו תאונות דרכים קטלניות), הקמת אתר הנצחה באינטרנט ועוד.

כל עוד אדם מרגיש שהוא זוכר ומנציח את המת בדרך מכובדת, כל דרך שבה הוא יפעל לזיכרון והנצחה של הנפטר תוכל תעזור מאוד בהתמודדות עם האבל.

מדינת ישראל סובלת ממחסור בקרקעות לקבורה ולכן בשנים האחרונות החלו לקבור בשיטות קבורה החוסכות במקומות קבורה – קבורה בקומות, קבורת סנהדרין (קבורה בקומות), קבורה רמה וקבורה זוגית.

הונג קונג סובלת מבעיה קשה יותר, בהונג קונג חיים כ- 7 מיליון איש על שטח שגודלו כ- 5% משטח מדינת ישראל – נשמע צפוף? כן, זו המקום הכי צפוף בעולם. יש לציין כי בהונג קונג הקבורה הינה לעשר שנים – אחרי עשר שנים הגופה נשרפת וחלקת הקבר מתפנה.
לכן ההונג קונגים היו צריכים להיות יצירתיים יותר מאיתנו ולמצוא פתרון טוב יותר לבעיית הקבורה… והם אכן מצאו פתרון טוב יותר – פתרון שחוסך עוד יותר במקומות קבורה והוא – לא להשתמש כלל בקרקעות קבורה!

כיצד עושים זאת ההונג קונגים היצירתיים?

משרד הבריאות המקומי העביר את טקס הקבורה לעולם הוירטואלי – מהיום תושבי הונג קונג יכולים לערוך את טקס הקבורה בחינם באתר הנצחה באינטרנט בו החברים והקרובים מקימים פרופיל אישי ליקיר שנפטר ועורכים באתר את טקס הקבורה (ובעתיד גם את טקס האזכרה כמובן).

איך מתקיים טקס הקבורה באתר ההנצחה?

לאחר שהמשפחה מקימה פרופיל לנפטר, נקבע מועד הלוויה שבו נפתח חלון צ'ט למשפחה ולקרובים לערוך את הטקס און ליין. בטקס קבורה ניתן לשב מוזיקה על פי בחירה, להניח זרי אבל מהודרים ולהעניק מתנות וירטואליות לנפטר כגון: ממתקים, פירות העונה, שטרות כסף, צעצועים או מזכרות שהנפטר אהב (מנהג זה נהוג בהונג קונג גם בטקסי קבורה אמיתיים).

ההזמנות לטקס נשלחות באמצעות האתר ובטקס קבורה הוירטואלי יכולים להשתתף עשרות אלפי אנשים בו זמנית (באיזה בית עלמין אפשר היה להכיל כל כך הרבה אנשים?).
יש אפשרות להגדיר את הטקס כסגור או פומבי ואף לפרסם את הטקס ברשתות חבריות (פייסבוק לדוגמה).

מה דעתכם על שיטת הקבורה הוירטואלית?

טוב, ברור לכולנו שבתי העלמין בישראל מוזנחים מאוד (רובם, לא כולם), אבל גם להזנחה צריך להיות גבול אדום – לא יכול להיות שישנם עובדים של חברה קדישא או של מועצה דתית בעיר מסוימת אשר מקבלים משכורת על חשבון הציבור עבור עבודתם אך הם לא מבצעים את עבודתם.
הרי בכל בית עלמין ציבורי יש עובדים של חברה קדישא או של מועצה דתית אז איך יכול להיות שאותם עובדים לא עובדים, הם מקבלים משכורות ואף אחד לא עושה עם זה משהו?

אולי אותם "עובדים חרוצים" עסוקים בלרדוף אחרי המשפחות ולנסות לקחת מהם כסף עבור תפילות שהם עושים או שידוכים עם בוני מצבות שונים?
זה המצב כיום ועצוב שאותם אנשים שאחראיים עליהם נותנים לזה יד ולא דואגים למצב בתי העלמין.

בתי העלמין לא צריכים להראות כך – לא מגיע למשפחות נפטרים להגיע לחלקות הקברים והמצבות ולמצוא לכלוך של שנים בין המצבות, שלטים שנפלו, פסולת, פחיות נרות נשמה ועוד…
ובטח שליקירינו לא מגיע הכבוד להיות במקום שכזה – אין כבוד למקום. צריכים להתחיל להתייחס לבתי עלמין כמו לבתי כנסת כמקום קדוש ולא כמזבלה ציבורית של חאפרים ושואבי כספי ציבור.

בואו נוביל שינוי, בואו נוביל תודעה ציבורית לנושא ונפסיק את הבושה הזאת!

בשנה שעברה נדרש בית המשפט לתביעה חריגה במיוחד:
אלמנה מאשדוד תבעה את קבלן המצבות שהקים מצבה לבעלה בטענה כי המצבה הוקמה מעל… קבר ריק.

מתברר כי קבלן המצבות הקים את המצבה במקום הלא נכון, וכך במשך שנה פקדו האלמנה והמשפחה את הקבר בחושבם כי הם עולים לקברו של אבי המשפחה. כאשר התגלתה הטעות תבעה האלמנה יחד עם בתה את קבלן המצבות, את המועצה הדתית ואת חברה קדישא, ודרשה פיצויים על עוגמת הנפש.

הקבלן טען להגנתו כי ביום ה-30 לפטירה (יום העלייה לקבר וגילוי המצבה) הגיעה אליו האלמנה וטענה כי יש להקים את המצבה במקום שונה ממה שנקבע מראש. הקבלן סמך על כך שהאלמנה יודעת בוודאות את מקום קבורתו של בעלה והקים את המצבה במקום שדרשה.

השופטת אמנם הקלה באחריות המועצה הדתית וחברה קדישא במקרה זה אך החמירה עם הקבלן. היא לא קיבלה את טענותיו וקבעה כי חלה עליו אחריות לוודא שמפקח מטעם חברה קדישא יאשר כל הקמה או הזזה של מצבה.

בנוסף לכך, קבעה השופטת, לקבלן אמור להיות מידע על מקום הקבורה המדויק עקב עבודתו השוטפת בצמוד ובתאם לרישומיה של חברה קדישא. לדבריה אין לצפות מאלמנה שאינה מתמצאת בבית הקברות ופקדה את מקום הקבר כנראה רק בהלוויה ובתום השבעה לזכור את מיקום הקבר המדויק.

פרשת המצבה על הקבר הריק עלתה לקבלן 50 אלף ש"ח שנקבעו כפיצויים לאלמנה ובתה.

חברה קדישא סיימה בימים האחרונים בשיקום וטיפוח חלקת הילדים בבית עלמין ירקון.

לאחרונה התנהל עימות בין משפחות הילדים שקבורים באותה חלקה מול חברה קדישא תל אביב. המשפחות התלוננו בפני חברה קדישא על מצב החלקה שהייתה מוזנחת ולא מתוחזקת כלל. המשפחות סיפרו שכואב להן לעלות לחלקת הילדים ולצפות בהזנחה ובעקבות מספר פניות ולחץ מצב המשפחות בחברה קדישא החליטו שלא "להתעסק" עם אותן המשפחות ונענו לבקשתם ושיקומו את החלקה. כנראה שכמה כתבות שליליות לאחרונה כנגד חברה קדישא והנה התקשורת השפיע גם עליהם והם כן נהיו קשובים לפניות הציבור.

משיחה שלי עם אב שבנו קבור באותה חלקת ילדים בירקון, הבנתי שהתאגדו מספר משפחות במטרה להקים עמותה שתהיה אחראית על שיקום וטיפוח חלקות ילדים בבתי עלמין בישראל והם אלו שיזמו את המהלך בירקון. המשפחות גייסו כסף ועבדו ביחד עם חברה חיצונית על תכניות לשיקום החלקה והגישו את תכנית העבודה לאישור חברה קדישא שאינה הייתה מוכנה להכניס גורם חיצוני לעבוד בחלקת בית העלמין וסירבה לתכנית של המשפחות. לאחר כמה חודשים ולחץ כבד מצד המשפחות (כולל איומים שהדבר יצא לתקשורת), חברה קדישא כאמור ביצע את התכנית בעצמה.

טוב לשמוע שלבסוף המשפחות הצליחו להשיג את מבוקשם מול חברה קדישא וכעת החלקה נראית נקייה ומטופחת.

תמונות החלקה לפני עבודות השיקום והטיפוח:

תמונות לפני העבודות שמתעדות את ההזמנה שעליה התלוננו המשפחות: צמחייה יבשה ועשבייה שגדלה בחלקה ובין מצבות, חוסר טיפול במערכת השקיה ופסולת זרוקה. לא מכובד בכלל!

תמונות עדכניות של חלקת קברי ילדים בבית עלמין ירקון:

תראו כמה שזה נראה נקי ומכובד יותר. כל הכבוד!

נר לנופל – פרויקט נרות נשמה לזכר הנופלים

שימו לב ליוזמה יפה מאוד של חברי בני עקיבא והיחידה להנצחת החייל – פרויקט הנקרא "נר לנופל".

חברי בני עקיבא משתתפים כבר מספר שנים ביום הזיכרון, החברים עולים לקברי החללים בבתי העלמין בכל רחבי הארץ, עוברים בין מצבות החללים, מניחים דגלון של ארץ ישראל בצרוף סרט שחור, מדליקים נרות נשמה וקוראים פרקי תהילים לעילוי נשמתם.

היוזמה נולדה מתוך מטרה של חיבור והערכה כלפי חללי צה"ל שנפלו למען המדינה ובמטרה שלא יהיה חלל שביום הזיכרון לא יפקדו את קברו ועל כן שם הפרויקט – "נר לנופל".

בנוסף, במהלך הטקס מסייעים החברים בחלוקת נר נשמה וזיכרון, פרחי אבל, שתייה קרה, ספרון תפילות והכוונה למשפחות שעולות לקברי יקיריהן.

צל"ש לחבר'ה וכן ירבו פרויקטים של זיכרון והנצחה לזכר חללי צה"ל!

נדמה שבשנים האחרונים הולכת וגוברת המודעות בציבור הישראלי לגבי חשיבותה של תרומת איברים. פרסומים רבים בתקשורת על חולים שחייהם ניצלו בזכות תרומת איברים כמו גם פרסום סיפוריהם של התורמים ומשפחותיהם הבהירו את חשיבות עידוד החתימה על הסכמה לתרומת איברים, גם אם בפועל אחוזי ההסכמה ברגע האמת עדיין מאכזבים.

כדי להגביר עוד יותר את המודעות לנושא וכדי להוקיר את אלה שאיבריהם נרתמו והצילו חיים, פתח המרכז הלאומי להשתנות במנהג מיוחד לפני כשנה – מתן סמל מתכת מיוחד למשפחות התורמים, שאמור להיות מודבק על מצבות ולהוות אות של כבוד והוקרת תודה לתורם.

לתת כבוד על מצבות – של מי הרעיון?

את הרעיון יזם אב שכול בשם עפר גילור, שאיבד את בנו עמרי בן ה-12 בנסיבות טרגיות. גילור הגה את הרעיון ליצירת סמל מיוחד שיחולק למשפחות, ולאחר שרעיון זה התקבל בהתלהבות במרכז הלאומי להשתלות הוא פנה לאמן המעצב רועי שכנאי, שעיצב סמל מתכת בצורת פרח המיועדת להנחה על מצבות תורמי איברים.

פרח המתכת נמצא כבר על מצבת קברו של עמרי גילור ז"ל ועל מצבות קברים של עוד רבים אחרים. המרכז הלאומי להשתלות מימין את תהליך ייצורו של הסמל וחילק אותו מאז לעוד כאלפיים משפחות.

מה המטרה בפרח על מצבות?

לפרח המתכת היפה שתי מטרות: הראשונה, להוקיר תודה למשפחות על תרומת האיברים של יקיריהן – החלטה נאצלת שבוצעה ברגעים קשים של סערת נפש. המטרה השנייה היא לגרום לכך שכל העובר בבית הקברות ורואה את הפרח על הקברים יידע כי הנפטר הציל במותו חיים, ואולי בכך לעודד גם אנשים אחרים לנהוג כך במקרה של טרגדיה דומה.

פרח המתכת המוצב על מצבות הקברים עוצב במיוחד כסמל אוניברסלי שיכול להתאים לכל אדם ולכל אמונה. חקוקה עליו המשפט "במותו/ה ציווה/ציוותה לנו את החיים".

במרכז הלאומי להשתלות מקווים כי יהיה זה עוד צעד קטן בהפיכת תרומות האיברים לנפוצה יותר בישראל ולעידוד תחושות הגאווה והניחומים בקרב משפחות התורמים המנוחים.

אתם הולכים לבית העלמין, ללוויה או לאזכרה, ומסביבכם שורות-שורות של אלפי מצבות – מצבות רבות מספור.
כל אחת מהן מספרת על עולם ומלואו, אדם שהיו לו פעם משפחה ומכרים, ואילו עתה מוצבת אבן המציינת את מקום מנוחתו האחרונה. המצבות מספרות לא רק על האדם הקבור תחתן, אלא גם על אלה שהשאיר אחריו, ויותר נכון – איך אלה רוצים לזכור אותו.

הזמנת המצבה נעשית בזמן רגיש במיוחד, לפני מלאות 30 לפטירה, כשהאבל עדיין כבד. אם אתם נזקקים להזמנת מצבה, לא עלינו, חשוב שתיצמדו לכמה עקרונות כלליים כדי שלא תפלו קורבן לאנשי מקצוע מפוקפקים שינצלו את מצבכם הרגשי ואת הבלבול האופייני לאבלים בזמן זה.

מחירי מצבות מיוחדות ופשוטות

אין תחליף לידע מקצועי וניסיון. קניית מצבה היא הוצאה כלכלית נכבדת גם לאנשים אמידים. מחירה יכול לנוע בטווח של כ- 2,500 ש"ח (למצבה ה"פשוטה" ביותר) ועד עשרות אלפי ש"ח ויותר, אם אתם בוחרים להזמין מצבה מיוחדת.
ישנם קבלני מצבות רבים הפועלים בקירוב לבית העלמין, וישנם אף אומני סיתות ופיסול באבן שמציעים מצבות שהן ממש יצירה אמנותית. הכול תלוי בטעמכם ובדרך הייחודית לכם לזכור את הנפטר.

מצבות זולות? – היזהרו מפיתויים

אל תתפתו למחיר הזול ביותר. הקמת מצבות מקצועית מתחילה משלב הנחת וחיזוק היסודות, עד לגימור האסתטי של המצבה. מצבות זולות אולי יכולות להקל על הכיס עכשיו, אך לעלות הרבה יותר בעתיד, כשמתגלים בהן סדקים, שברים, שחיקה ונפילה של אלמנטים מודבקים כמו אותיות וקישוטים. זכרו שהמצבות חשופות במשך עשרות שנים לרוח, שמש, גשם ועוד. בונה מצבות רציני ישתמש בחומרים איכותיים ויקפיד על טיב העבודה בכל שלביה.

פנה אליכם בונה מצבות שמבטיח מחיר זול במיוחד אבל אין לו בית מלאכה? זהירות, העסק מריח לא טוב. לכו רק לבוני מצבות שיכולים להראות לכם את בית המלאכה שלכם, שם תראו קטלוגים, דוגמאות ואפילו את בעל העסק והשוליות בעבודתם.

קבלני מצבות איכותיים – מצבה לתמיד

אנא ודאו שקבלן המצבות שאליו פניתם הוא בעל ניסיון בתחום. בקשו לראות קטלוגים, אך גם דוגמאות. בבתי המלאכה הרציניים תוכלו להתרשם מחומרים ודוגמאות ולא רק מתצלומים.
בקשו המלצות ממכרים ומחברים. ניסיון אישי הוא ההמלצה הטובה ביותר.

חשוב מאוד! – שימור מצבות במשך השנים

ודבר אחרון לפני רכישת המצבה וגם לאחר שהוקמה, מומלץ להשקיע בשימורה וטיפוחה. אתם יכולים לעשות זאת לבד, או לשכור את אחת מהחברות שמציעות היום את השירות הזה. שטיפה של המצבה ומריחתה בחומרי ניקוי ווקס מיוחדים באופן שוטף תגן עליה מפני עובש ולכלוך ותשמור עליה מכובדת ואסתטית לאורך שנים רבות. מומלץ מאוד!

מגדלי קבורה – מחוסר מקומות לקבורה מתבצעת קבורה בקומות

בוודאי שמתם לב בביקוריכם בבתי העלמין לקצב הגידול המהיר של השטחים לקבורה, ההולכים וכובשים עוד ועוד שטחים משנה לשנה. עתודות הקרקע לקבורה של ישראל אכן הולכות ומצטמצמות, ובחברה קדישא מנסים לקדם פתרונות חדשניים שגם יתאימו לחוקי ההלכה וגם יתנו פתרון לבעיה.

ישנם כמה סוגים של קבורה, וחלקם אכן מציעים פתרון מצוין לבעיית הקרקע, אך עם זאת חברה קדישא נתקלים בקושי לשווקם (למשל קבורה בכוכים, שבה נטמנים הנפטרים בתוך קיר והאבלים ניצבים מול מצבה – לוחית זיכרון).

אחד מסוגי הקבורה שהולך ותופס תאוצה בישראל הוא קבורה בקומות (או בשמו האחר "קבורה רמה").

מהי קבורה בקומות:

משמעותה של קבורה זו היא בניית קומות נוספות בבית העלמין על עמודים. "רצפת" כל קומה מרופדת באדמה ובה נקברים הנפטרים בקבורה רגילה. כך נוצרים כמה מפלסים, והפוקדים את הקבר נמצאים בתוך חלל שלו "רצפה" (האדמה עם הקברים) ותקרה.

המפלס העליון ביותר הוא היחיד שנשאר פתוח ללב השמיים. כיוון שזוהי קבורה לפי כל כללי ההלכה, שבה נטמן הנקבר בקרקע ומעליו מוקמת מצבה כמו בכל קבורה בבית עלמין פתוח, הופך סוג הקבורה הזה לפופולארי יותר ויותר. מלבד היתרון של חיסכון בקרקעות מעניקים המפלסים של קבורה בקומות גם מחסה למבקרים מפני השמש, הרוח והגשם, ובכך גם מגנים על הקבר משחיקה ולכלוך.

אין ספק שייקח עוד זמן מה עד שהישראלים יתגברו על הקושי המנטאלי שבמעבר לסוגי קבורה אחרים. ההרגל לפקוד קבר שנחפר באדמה בשטח פתוח מוטמע עמוק בתרבות היהודית והישראלית. עם זאת, ייתכן שבעתיד הלא כל כך רחוק לא תהיה לנו ברירה – כבר עכשיו ישנם בתי קברות רבים שהוכרזו כסגורים ואינם מוכרים חלקות קבר חדשות. כנראה שהפתרון באמת טמון לא בהקצאת שטחים חדשים אלא בשינוי הדרך שבה נהגנו לחשוב עד כה על קבורה.

בניית מצבות היא עסק מכניס. כל כך מכניס, שישנה תחרות עזה בין בתי המלאכה לבניית מצבות, בייחוד אלה הנמצאים זה בסמוך לזה ומתחרים על המתים של בית עלמין אחד.
כך קרה גם במקרה של שני בתי מלאכה לבניית מצבות הסמוכים זה לזה בקרית גת בשנה שעברה, אלא שבעלי אחד מהם החליט לקחת את העסק צעד אחד קדימה ולחצות את הגבול המפריד בין תחרות עסקית טבעית למעשה פלילי.

לפי כתב האישום את המטען הניחו שלושה בחורים צעירים, שתכננו בכך כנראה להבהיל את בונה המצבות המתחרה ולהוציא אותו מכלל פעילות. לאחר הרשעתם נגזרו על כל אחד משלושת הנאשמים כ-20 חודשי מאסר בפועל, עונשם על כך שקשרו יחד קשר להניח את מטען החבלה סמוך לבית המלאכה והפעילו אותו בשלט רחוק. מטען החבלה אכן התפוצץ, ונזק נגרם לבית המלאכה, אך למרבה המזל לא נפגע איש.

שלושת הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון שבה הואשמו רק בקשירת קשר להנחת מטען החבלה ולא בביצוע הפשע עצמו. ניתן לשער שהסדר הטיעון הקל יחסית נבע מכך שהנזק שנגרם כתוצאה מהפיצוץ היה זניח יחסית.

הפיצוץ, שהתרחש באור יום וכשאר היו אנשים בקרבת מקום, מעיד על מטען האמוציות השוררות בין בעלי עסקים הנמצאים בתחרות – אמוציות שנמצאות, מתברר, גם בתחום שבו ברור כשמש כי תמיד הייתה, תמיד ישנה ותמיד תהיה עבודה לכולם.

בכל יום במהלך השנה פוקדים אנשים רבים את בתי העלמין בישראל לצורך עריכת טקסי אזכרה.
טקס האזכרה היהודי מקבע את הקשר שבין הנפטר לשאריו, ומבטיח שלפחות פעם בשנה, ביום הפטירה של המת, יהיה מי שיפקוד את הקבר ויתפלל למען נשמת הנפטר.

טקס אזכרה יכול להתנהל על ידי רב או על ידי אחד מבני המשפחה. יש לו בדרך כלל מבנה קבוע, הגם שזה משתנה בהתאם לרצונם של הפוקדים את הקבר.

לצורך ניהול טקס אזכרה כהלכתו תזדקקו לדברים הבאים לפי סדר הקראתם:

פרק ט"ז של ספר תהלים.

מזמור קיט של ספר תהלים – מזמור זה מורכב מקבוצות פסוקים המסודרים לפי סדר הא"ב. באזכרה נקראים הפסוקים שמתחילים באותיות המרכיבות את שמו הפרטי של המת, ואחר כך את קבוצות הפסוקים המרכיבות יחד את האותיות נ' ש' מ' ה'.

קדיש יתום – קריאת הקדיש מתבצעת בדרך כלל על ידי בניו של המנוח או קרוב משפחה זכר אחר.

תפילת אל מלא רחמים – בתפילה "הסוגרת" את טקס האזכרה ובה מתפללים לעילוי נשמת המת.

נר נשמה ומצית או גפרורים – בסוף הטקס מקובל להדליק נר נשמה המונח במקום מיוחד הקבוע במצבה.

בנוסף לכך מקובל להניח על הקבר אבן קטנה, אך זו תימצא לכם בודאי בקרבת הקבר עצמו, וכמו כן גם מקובל להביא פרחים ולהניחם על הקבר או במתקן קישוטי מיוחד המוצב עליו.

אם אתם חפצים שלטקס אזכרה יהיה נופך אישי יותר, המבטא אתכם ואת הקשר שלכם לנפטר באופן ייחודי, אתם יכולים להוסיף על מבנה הטקס הרגיל (או במקומו, אם אינכם דתיים כלל) דברים אישיים שתישאו במעמד זה, ובכך להופכו לנוגע ללב ומרגש יותר לכם ולשאר הנוכחים.

מידע שימושי נוסף בנושא טקס אזכרה:

הנחת אבן על מצבה

טקס אזכרה און ליין

הדלקת נר נשמה

זרי אבל – כבוד אחרון למתים

אמנם אין זה ציווי המופיע בהלכה, אך רבים מהפוקדים את בתי העלמין בלוויות ובאזכרות נוהגים להביא עמם זרי אבל ולהניחם על הקבר. במיוחד מוכרים "גלגלי אבל" – זרי אבל עגולים שלרוב באים לייצג ארגון או איגוד כלשהו שהיו קשורים את הנפטר (למשל מקום העבודה).

חברות משלוחי הפרחים השונות יכולות להציע לכם מגוון רחב של זרי אבל בגדלים שונים ומסוגים שונים. אם תרצו תוכלו לצרף לזרי האבל גם סרט ועליו מילות ניחומים או את שם החברה/הארגון שהזמינו אותם.

ישנן כיום גם חברות משלוחי פרחים וחברות המציעות שירותי קבורה ואזכרה שבמקרה חירום יוכלו לשלוח לכם את זרי האבל עד לבית העלמין עצמו תמורת תוספת מחיר.

כאמור, זרי אבל אינם חובה בטקס ההלוויה או האזכרה היהודי, אך רבים אימצו את המנהג הזה כיוון שהוא מסמל מתן כבוד לנפטר. קבר טרי המכוסה בזרי אבל הוא מראה מרשים, אסתטי ובו בזמן מכמיר לב. כך גם מצבה שעלו אליה הקרובים לאזכרה השנתית.

זרי אבל מגיעים במגוון של פרחים, ובחנות הפרחים שממנה תזמינו אותם יוכלו להציע לכם סוגים שונים מתוך קטלוג. אין אמנם "חוקים" בעניין הזה, אך בכל זאת ישנם סידורים של זרי אבל המעניקים להם מראה מכובד ומרשים יותר, תלוי במה אתם רוצים לשדר. אדם פרטי יכול להביא זרי אבל רשמיים פחות וצנועים יותר מאשר גוף רשמי או ארגון.

זרי אבל מרגשים במיוחד הם אלה המובאים על ידי המשפחה הקרובה והחברים הטובים והמורכבים מפרחים שהיו אהובים במיוחד על הנפטר. אפשר לסכם ולומר שזרי אבל הם דרך נוספת של המשתתפים בטקס לוויה או אזכרה להביע את אבלם. בנוסף לכך, הם מצליחים להוסיף קצת יופי ורגש גם במעמד העצוב כל כך.

לאחר הקימה מהשבעה נדרשת כל משפחה להתמודדות עם נושא הקמת המצבה למת. מדובר בהרבה יותר מפרוצדורה טכנית – הקמת מצבה היא נושא רגשי ממעלה ראשונה, כיוון שבבחירת המצבה בוחרים הקרובים את האופן שבו הם רוצים להנציח ולזכור את הנפטר, בידיעה כי זוהי בחירה שתלווה אותם מכאן והלאה לתמיד, ותהיה נוכחת בחייהם לפחות אחת לשנה בעת האזכרה.

בכל עיר ובסביבות כל בית עלמין ישנם בתי מלאכה של בוני מצבות העונים על דרישותיהן של משפחות אבלות לכל אורך השנה. זהו מקצוע ייחודי, הדורש מלבד מקצועיות רבה גם אמפתיה ורגישות לצרכיהם של הקרובים, שאולי יידרשו לבוני מצבות באופן חד-פעמי, אך גם בעל חשיבות רבה.

בחירת בוני מצבות

כמו כמעט בכל מקצוע, גם בין בוני מצבות תמצאו את בעלי המקצוע ואת ה-"חאפרים". בארץ פועלים כ- 300 בוני מצבות באופן רשמי, ובבית העלמין יוכלו להמליץ לכם עליהם.

מקצוע בוני המצבות דורש מומחיות ואומנות שלעתים קרובות עוברת מאב לבן – עולם מקצועי הולך ונעלם – אך כיום תמצאו גם בוני מצבות שהגיעו לתחום מרקע אמנותי של עבודה ופיסול באבן ושיש.

בביקורכם בבתי עלמין בוודאי התרשמתם מהמגוון הרחב של סוגי מצבות, היכול להשתנות בסוג החומר שממנו עשויה המצבה (שיש, אבן, גרניט ועוד), צבע המצבה וסוגי הכיתוב (אותיות חקוקות, אותיות בולטות, בכתב יד ובדפוס ועוד). ישנן מצבות שנראות כגלעד אמנותי ממש. בוני מצבות מקצועיים יידעו לענות על דרישותיכם ולהתאים להן את המצבה שתבקשו.
אם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים, בררו אצל בוני מצבות בעלי ניסיון בסוג המצבה שאתם מבקשים, ואם אתם מבולבלים מן ההיצע, בקשו מהם להראות לכם קטלוגים ודוגמאות.

מחירה של מצבה יכול לנוע בין כ- 2,500 ש"ח לעשרות אלפי ש"ח במקרה של הזמנת עבודה מיוחדת.

להעדיף מקצועיות על מחיר זול

אף שאין ספק שמדובר בהוצאה כספית נכבדה, חשוב שתפנו לבוני מצבות שיש להם קבלות מקצועיות, ולאו דווקא לאלה המציעים את ההנחות הזולות ביותר.
בוני מצבות רציניים יידעו להקים מצבה המחוזקת היטב עוד משלב היסודות – דבר שיבטיח מניעת סדקים או אפילו שברים רציניים בעתיד.

בקשו לראות תיק עבודות, ואם אפשר קבלו המלצות. בוני מצבות מקצועיים יחזקו את היסודות, ישתמשו בחומרים איכותיים ויקפידו על גימור מושלם בסיתות האבן ואפילו בחקיקת או הדבקת האותיות ואלמנטים קישוטיים אחרים.

סקר שוק בקרב בוני מצבות אמינים ובעלי שם טוב מגדיל את הסיכויים לכך שלא תזדקקו לשיפוץ או לשיקום המצבה בעתיד.