סוגי מצבות – הסמליות ההיסטורית של הנצחת זכר הנפטר
בחירת סוגי מצבות משמשת כעין אמירה כבדת ראש מטעם אלו המנציחים את זכרו של הנפטר. כיום, יש מבחר של סוגי מצבות ואפשרות לתת מקום לבחירה אישית ולהנצחת ייחודו של הנפטר.
סקירה היסטורית של סוגי מצבות
המצבה היא אחד הסמלים האנושיים העתיקים ביותר, ובחירת סוגי מצבות היא בחירה רגשית, ערכית וסמלית. עוד בתקופת המערות הונהג מנהג הקבורה. הצורך לחלוק כבוד אחרון לזכרו של אדם הוא עתיק יומין ומהווה את אחד הצרכים הרגשיים הבסיסיים הטבועים באדם. יש חוקרים הסבורים כי האדם הקדמון כיסה את מקום הקבורה של הנפטר שלו חלק כבוד באבן על מנת שחיות טרף לא יוכלו להגיע אליו. מנהג זה של כיסוי הגופה באבן התפתח לשימוש במצבה כפי שאנו מכירים אותו היום.
התפתחות בתי הקברות
בחלוף השנים, עם ההתפתחות הרוחנית של בני האדם, התפתח המושג של בית הקברות, מקום שבו יכולים בני משפחתו של המת לחלוק לו כבוד ולהנציח את זכרו. המצבות התפתחו גם עם התפתחות הכתב ושמו של המת נחקק עליהן. ביוון העתיקה כבר ניתן למצוא סוגי מצבות שעליהן גם תיאור של פועלו של הנפטר ואפילו קטעי שירה קצרים לזכרו.
במאה התשע עשרה היה נהוג לקבור את המתים בחצר הכנסייה. כאשר ריבוי האוכלוסייה גרם לצפיפות רבה בבתי הקברות האלו שבחצר הכנסייה התחיל המנהג של בניית בתי קברות במקומות שלווים ומרוחקים שיאפשרו למשפחות להתייחד עם זכרם של יקיריהם. בתקופה הויקטוריאנית החלו להתפתח המצבות וסוגים מסוגים שונים של עיטורים ואלמנטים פיסוליים התווספו.
מה שהתחיל כמנהג מעשי, על מנת להגן על גופתו של הנפטר ולזהות את מקום קבורתו, התפתח לדרך ביטוי ייחודית ואנושית.
סוגי מצבות והנצחת אישיות הנפטר
כיום בחירת סוגי מצבות הפכה להיות אישית ומותאמת לצרכיה הרגשיים של משפחת הנפטר. רוח האדם, אותה אנו מציינים כהבעה אישית, אומנותית ואינטימית, יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ייחודיות שלא היו קיימות בעבר. כיום ישנה אפשרות לבחור במצבות מפוסלות וייחודיות המעלות את ההנצחה למדרגת אומנות. גם סוגים שונים של אבנים וחומרים זמינים היום כדי ליצור מצבות המותאמות לנפטר ולמשפחתו.
סוגי מצבות וההתמודדות עם השכול
האינטימיות שמאפשרת בחירה אישית ואומנותית של סוג המצבה עשויה לסייע בהתמודדות עם השכול והצער שבאבדן. אחד הדברים המופלאים ביותר שבנמצא הוא יכולתו של האדם להנציח את זכר המתים. כל התרבויות האנושיות כוללות אמונה בנשמה ששורדת את מות הגוף. אמונה זאת טבועה אף היא בצורת החשיבה האנושית. כבר במיתוסים הקדומים ביותר ששרדו בצורה כתובה ,בעיקר בזכות כתבים בבליים, יש התעסקות עמוקה עם מושג המוות וגורלם של בני האדם לאחריו. כבר במיתוס הקדום ביותר ששרד, המיתוס של גילגמש, יש למוות ולהתמודדות אתו תפקיד מרכזי. גילגמש יוצא למסע, בעקבות מותו של חברו הקרוב אנקידו, על מנת לחפש מוצא מן המוות. כמובן שמסעו מסתיים בכישלון והוא לומד להשלים עם מושג המוות.
הבחירה האישית של סוג המצבה
כל אדם הוא עולם ומלואו. יש אנשים שהם בעלי חוש הומור או בעלי כושר מנהיגות, בעלי כישרון אומנותי יוצא דופן או יכולות טכניות מופלאות. ישנם אנשים שחיו את חיים סוערים ונדדו בכל רחבי העולם ואחרים שהקדישו את חייהם לגידול ילדיהם ולטיפוח משפחתם. כיום יש דרך להנציח סוגים שונים של אישיות. מצבות יכולות להביע מנהיגות, אומץ, אהבה ואפילו חוש הומור. המסע המרתק הזה, שהתחיל עוד בתקופת האדם הקדמון, המסע להנצחת אלו שקדמו לנו, נמשך.
