תפילת יזכור לחללי צה"ל
בקרב קהילות יהודי אירופה נפוץ המנהג לקרוא תפילת "יזכור" לעילוי נשמותיהם של הורים שנפטרו.
התפילה נאמרת ביום כיפור, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח ובשבועות. בארץ מקובל כי מי ששני הוריו חיים יוצא מאולם התפילה עד שתמה קריאתה.
מאז קום מדינת ישראל התפתחה מסורת קריאת תפילות יזכור בנוסח מיוחד בטקסים לזכר הנספים בשואה ובטקסי הנצחה לחללי מערכות ישראל. כזו היא תפילת יזכור לחללי צה"ל.
נוסח התפילה
נוסח תפילת יזכור לחללי צה"ל מקורו בתפילת יזכור שחיבר ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי תל חי. התפילה המקורית הוקדשה במיוחד לזכרם של הנופלים בקרב על תל חי ושמותיהם אף מפורטים בה.
כאשר נוסחה תפילת יזכור לחללי צה"ל, בהתבסס על זו של ברל כצנלסון, בשורה הפותחת אותה נכתב " יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו". הרב שלמה גורן, אשר היה הרב הצבאי הראשי הראשון, שינה את נוסח השורה הראשונה ל- "יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו".
תפילת יזכור לחללי צה"ל

יזכור לחללי צהל
מתי נאמרת התפילה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מצוין בכל שנה ביממה הקודמת לחג העצמאות, דהינו ב ד' באייר.
בערב שלפני יום הזיכרון, בשעה 20:00, מושמעת צפירה בת דקה אחת במהלכה נקרא העם לעמוד דקת דומיה. מיד עם תום הצפירה מתחיל טקס ממלכתי בירושלים ברחבת הכותל המערבי. הטקס נפתח כאשר נשיא המדינה מדליק אבוקת זיכרון והרב הצבאי הראשי קורא את תפילת יזכור לחללי צהל.
ביום הזיכרון עצמו, בשעה 11:00, מושמעת צפירה בת שתי דקות במהלכן נהוג לעמוד, להרכין מבט ולהתייחד עם זכרם של הנופלים. המכוניות הנעות בדרכים עוצרות בצידי הדרך. מיד לאחר הצפירה מורדים כל דגלי הלאום למחצית התורן. צפירת הדומייה משולבת גם אל תוך מהלך אירועים שונים הנערכים ברחבי הארץ לציון יום הזיכרון. בבתי עלמין צבאיים, במוסדות חינוך ובאנדרטאות מתקיימים טקסי זיכרון, כחלק מהדברים הנישאים בטקסים כאלה מושמעת לעיתים קרובות גם תפילת יזכור לחללי צה"ל.
הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. טקס זה נפתח בתפילת יזכור לחללי צה"ל מפי הרב הצבאי הראשי.
חשיבותה של תפילת יזכור לחללי צה"ל
הנצחת הנופלים ביום הזיכרון נעשית בדרכים שונות. על פי חוק נדרשים כל בתי השעשועים (מסעדות, בתי קפה, קולנוע, תיאטרון וכו') להיות סגורים. ברדיו מושמעת מוסיקה שקטה והן במדיה זו ובטלוויזיה משודרים תכנים הנוגעים לשכול, כגון תיאור חייהם ומותם של חללי צה"ל, תוכניות דוקומנטאריות אודות מערכות ישראל ועוד. עצרות הזיכרון והטקסים השונים מהווים את ליבה של פעילות ההנצחה.
תפילת יזכור לחללי צה"ל נאמרת ברבים מן העצרות והטקסים הנ"ל. עוצמתה של התפילה ומילותיה החודרות מרכזות אליהן את תשומת לב השומעים. בעת דקות הדומייה מתכנס איש איש אל מחשבותיו פנימה, בעת ההקשבה לתפילה מתעצמים רגשי יראת הכבוד והצער הקולקטיבי עד כי רבים חשים כי התפילה נובעת מתוכם וכי גם הם בין המבקשים מן האל כי יזכור את הנופלים.
תפילה נוספת הנשמעת בטקסי יום הזיכרון היא תפילת אל מלא רחמים. תפילה זו, בדומה לתפילת יזכור, מקורה אף הוא ביהדות אשכנז. זוהי תפילת אשכבה הנאמרת בהלוויה, בעת עליה לקבר ובמועדים אחרים בהם מוזכר שם הנפטר. בדומה לתפילת יזכור לחללי צה"ל גם לתפילת אל מלא רחמים נוסחים מיוחדים עבור קורבנות השואה ועבור חללי מערכות ישראל.
לרב גורן ז"ל לא נתנה הסמכות לשנות את היזכור שהיה נהוג ומקובל במשך שנים ולפגום קשות בתוכנו!
יום הזיכרון הוא היום שעם ישראל אמור לזכור את הנופלים ואת הנורמות והערכים שהביאו לנפילתם. יום זה הוא גם יום של סולידריות עם המשפחות שבניגוד לנופלים ממשיכות לשאת את משא אובדנן כל ימי חייהם.
אינני יודע אם לרב גורן היה שיג ושיח עם אלוהים והזכות להורות לו לזכור את בנינו, בכלן מקרה איש לא הקנה לו זכות לפטור את עם ישראל מהזיכרון!!!
לא יזכור אלוהים צ"ל אלא יזכור עם ישראל – זו המטרה וזו הכוונה ולשום רב אין סמכות להסיט אותנו ממנה. ועוד, בנינו לא היו בניו אלוהים, היו ויש להם הורים שילדו אותם גידלו אותם חרדו לשלומם ונושאים את משא אובדנם- לאיזה אדם, אפילו הוא רב, יש זכות לגזול מאיתנו את הורותינו למחוק בהבל פה את משא השכול לוהעביר את כל הזכויות לאלוהים?
את העוול והחרפה הזאת צריך להפסיק מיד!!!
גילה ואילן
הוריו של טייס חיל האוויר
רס"ן עפר זהרוני שנפל במילוי תפקידו